"חברה המתיימרת להבטיח את חירות האדם חייבת להתחיל בהבטחת קיומו." (לאון בלום) 

הסיפור שלנו

הקרן לחינוך ורווחה הוקמה לזכרו ולכבודו של מורדקו (מרדכי) פרגר ז"ל ופועלת לקידום שוויון חברתי בישראל.

לרוע המזל, הסתלקותו הייתה מוקדמת מאוד (בגיל 55), אבל אחד הסיפוקים הגדולים בחייו היה לזכות להכיר את מדינת ישראל בשנת 1978, ביקור שהשפיע עליו מאוד.

השפעה זו הביאה את בתו ונכדו להקים קרן לזכרו ולכבודו, כדי להביע בדרך אחרת, את חוש הסולידריות שהיה לו לקהילה.

* הקרן פועלת בשיתוף פעולה עם רשויות מקומיות, עמותות וארגוניים חברתיים, גופים עסקיים ועוד.

נשיאת הקרן - הגב' ססיליה ארכיטקטר-פרגר

מנהל הקרן - מר דרור מאור

מורדקו (מרדכי) פרגר

מורדקו (מרדכי) פרגר (1927-1982)

נולד בעיירה קטנה בפולין, למשפחה יהודית מסורתית וברוכת ילדים.

​אביו, מלבד היותו תלמיד חכם, היה רואה החשבון של העירייה.

אמו, בתו של רב העיירה.

​עם עלייתו של היטלר בזירה האירופית, המשפחה איבדה את כל רכושה, ומחליטה להגר לאמריקה, תחילה לאורוגוואי בשנת 1933 ומשם לארגנטינה כעבור חמש-עשרה שנים.

המשפחה כולה נדרשה למאמצים גדולים כדי לשרוד ולהתקדם הלאה - בשתי המדינות.

בארגנטינה הם הקימו חברת טקסטיל, עד שלאחר מספר שנים הקים עסק עצמאי באותו התחום (RUMATEX Textil).

בחלוף השנים, בשנת 1957, התחתן והקים משפחה עם אישה ארגנטינאית, ססיליה ארכיטקטר, ולהם שלושה ילדים: רות, מריו וקרלוס.

ילדי המשפחה התחנכו ברוח המסורת היהודית, במיוחד של אותה תקופה, בהתחשב בעובדה שמספר שנים קודם לכן הוקמה מדינת ישראל, חינוך יהודי ציוני אשר בעקבותיו שניים מילדיו עלו לארץ.

הוא היה איש טוב, מסור למשפחתו, של רגשות טובים ותומך מאוד.

לרוע המזל, הסתלקותו הייתה מוקדמת מאוד (בגיל 55), אבל אחד הסיפוקים הגדולים בחייו היה לזכות להכיר את ארץ ישראל בשנת 1978, ביקור שהשפיע עליו מאוד. 

השפעה זו הביאה את בתו ונכדו להקים קרן לזכרו ולכבודו כדי להביע בדרך אחרת, את חוש הסולידריות שהיה לו לקהילה.

ססיליה ארכיטקטר-פרגר

נשיאת הקרן

2016/08/22

MORDKO PRAGIER

MORDKO PRAGIER (1927-1982)

Nació en un pequeño pueblito de Polonia, en el seno de una familia judía tradicional y numerosa.

​Su padre, además de estudioso de la Torá, era el Contador del Municipio, y su madre hija del rabino del lugar.

​Con la aparición de Hitler en el panorama europeo, la familia pierde sus bienes, y decide emigar a América, primero a Uruguay en 1933 y de allí a Argentina quince años después.

​Toda la familia hizo grandes esfuerzos para mantenerse y progresar – en ambos países.

​Formaron en la Argentina una empresa textil, hasta que después de algunos años se independizó en el mismo rubro.

​Transcurriendo el año 1957 forma su propia familia con una argentina, Cecilia Arjitecter, con quientiene tres hijos, Ruth, Mario y Carlos. Estos hijos fueron educados bajo las tradiciones judías, especialmente de la época, dado que políticamente hacía pocos años de la creación del Estado de Israel como tal, enseñanzas que prendieron de tal forma, que dos de los hijos hicieron Aliá.

​Fue un hombre de bien, dedicado a su familia , de buenos sentimientos y sumamente solidario.

​Lamentablemente, su desaparición fue muy temprana (55 años), pero una de sus satisfacciones mayores fue poder conocer Israel en 1978, que lo impactó profundamente.

Por eso, y en su recuerdo y respeto, su hija y su nieto deciden constituir esta fundación para exteriorizar de otra forma, su sentido solidario hacia la comunidad.

Cecilia Arjitecter de Pragier

Presidenta de la Fundación

22/8/2016